יש כל כך הרבה יופי בעולם הזה,
וכל שביקשתי היה שמץ ממנו
לחמם את קצות אצבעותיי הקפואות,
אולי ללטף מעט
את החספוס הגס הזה
בלבי.

יש אהבה מתוקה סביבי,
יש תשוקה יוקדת
ואהבת אמת,
אך כל שאני מצליחה לספוג
היא תאוות הבשרים המקוללת,
המטנפת כל כך.

לעיתים אני חשה כה טמאה,
מצטערת על פוטנציאל הטוהר
שפעם היה בי
ונשכח.

אני מחפשת סיכויים (קלושים?)
למצוא מחדש את התום
או אולי אפילו
סתם אהבת אמת.

18/11/01