אורטל ורסנו / ילדה נאורה |
תדהי אל שורשיי עצבותך ומקור תשוקותייך.,
כשטיפטופם של גשמים ינשרו- דימעותייך,
תדעי שהסתיו בך,- אומר לשחרר.
שובי ילדה נאורה אל ביתך בליבך
חישפי את האופל, הצל על האור בעינייך.,
כשקרניי השמשות יתגלו- נשמתך,
תדעי שמצאת שוב את עצמך.
הרוח תלויה בך
נישפי אל האופק
תגעי בקצוות עולמך.
צבעים מתוקים
של ידך הנוגעת
בחופש הוויתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|