היא משחקת את תפקיד חייה
והיא תמיד מול המראה של עצמה
עכשיו מושכת היא חיוך אל שפתיה
החיוך הכי יפה שיכלה להוציא מעצמה
והיא צוחקת אך היא בוכה
ולא יודעת לחיות
ולא יודעת למות
היא משחקת את תפקיד חייה
מושכת מעליה את השמיכה
פוקחת את עיניה
ומאבדת שוב את עצמה
ובלילה חולמת אמת
ובבוקר השקר משתלט
היא אומרת את מה שרוצים שתגיד
ומתנהגת כפי שרוצים שתתנהג
היא משחקת את תפקיד חייה
ומסדרת לה את החיוך הכי יפה
היא משחקת את תפקיד חייה
ועל פניה היא יוצרת את המבט הכי נוגה
היא משחקת את תפקיד חייה
והיא תמיד מול המראה של עצמה
והיא צוחקת
ובתוך תוכה-היא תמיד בוכה.