העלים היבשים והמקומטים
שדרכתי עליהם יחפה
משאירים לי זכר,
הרוח שהתאבדה מול פניי,
שהתאבדה קצת אחריי
עכשיו איתי בתוך הקבר...
התאפרתי באפור ממי שלוליות
והסתיו שוב עוזב אותי לבד,
מחייך אל עוד שלב.
התעטפתי לי בקור העוקב אחרי שריקות
והחורף מגיע למרות ששמש בחוץ
אבל אצלי בלב תמיד זה חמוץ.
הפרחים טבעו מרוב צער
שהזרמתי אליהם
אתמול בבוקר,
האדמה כבר לא רוגעת
מצעדיי הכה גסים
שהגיעו לעומק... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.