בגפו מול חלקה חרושה ניצב
ריח רגבים מור ובושם לנחיריו
כמי ממטרה, כסילון רגליו
התלמים - מדרך לכפותיו
הערוגות - משוכותיו

כקשת כמורים דילוגיו
וגבוהים כשלפי התירס זינוקיו
אך כה מעודנות הן עקבותיו
ולעצמו התווה דרך וקו
על הערוגות בל יוותרו פסיעותיו

ולא הביט מעולם בערוגות שתחתיו
עד היום בו מעד ובהן כבש פניו
שם גבעול ירוק, כחוש הסתלסל מול עיניו
והרהר והוסיף לדוש במחשבותיו
הדווקא על היופי הזה פסחו צעדיו?

בתיכון חלקה חרושה ניצב
אצן שדות היה וכעת שקולים נתיביו
פעם בערוגות השדה ופעם בתלמיו
כי בתלמים מציב האדם מטרותיו
ואמנם בערוגות ימצא האדם את חייו

3.12.06
החקלאי אמר את דברו.