רציתי לכתוב על ילדה
ללא קלישאות או דברי-מתיקה,
מבלי חריזה או מילות-תהודה:
בפשטות יפה ההולמת שקיקה.
רציתי לשיר על שנה ארוכה
שנמתחה ממשמרת אחת לרעותה
עת יחלתי למבט, קריצה דקה,
זיק של חיוך (תקווה בפרוטה).
רציתי לצעוק על עצמי במיאוס
של שנת-תשוקה מלאת היסוס,
שבזבזתי לשווא בתהיות נודדות
על חיוך, מבט וקריצות דקות.
אולם כל המילים שרציתי לומר
אבדו, נעלמו, נשכחו זה מכבר.
נותרו רסיסי מחשבות ישנות
על שנה ארוכה ומשמרות מזדחלות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.