פראן פראנצ'סקה / ארץ |
וחשה במרקם האלוהי
של הווייתך השמימית,
זה העונג הצרוף בתוך הלב.
אורגת לחייך נצח
ויודעת אור,
זוהר מאין כמוהו,
תוואי חוטי קסם הנמתחים מגופך אל גופי
מתהדקים
רוצה למשוך בהתמדה
אך להרפות כמעט -
מתאווה,
כדי שאוכל לחזות בעינייך העמוקות
לנשום אל תוכך תפילותיי
שלא תיעלמי לי
שלא, קורא
הלב הגדוש בך.
ברעדה שמימית ,
הכמיהה אלייך ממלאת גופי
רשת הכיול שלי רוטטת, פועמת אל יישותך
כמו לא ידעתי מעולם -
כמו נולדתי
שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|