[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני רוצה לאחוז
בגרון המשוסף ממילא
ולא לעזוב לרגע
עד שאדע בוודאות
שפראנץ מת

אני רוצה את הגרון
קרוב וחם ומלא נוזלים
מלא ניחוח ופיוס
אבל זה לא יינתן לי
סתם כך

אני רוצה את הגרון והצוואר
אחד מכאן ושני משם
ומי שינסה לקחת ממני
יחטוף

אני רוצה גרונות חמים
מלאי ריק
מלאי ריר של רעב
מלאי חיים שאוכל אני לשאוב אליי
ביד אחת מנצחת
בראש שעיר ורטוב

אני אהיה הסכין החדה
שתמיד פחדו שאהיה
כל אלה שעוד מעט
ישוספו בלי לחוש בזה




אני לא רוצה לגמור
עם ערימות גדולות של דפים
שיישארו אחריי ויתגלו רק כשאלך

אני לא רוצה להישכח בחיי
ושיזכרו בי במותי
בדיוק כמו ילדי הגנון
והוריהם

אני לא רוצה שתהיה כלפי נוסטלגיה
אחרי שכבר יאכלו מבשרי
עדיף שיזכרו את חוסר ההבנה
וירטנו

אני לא רוצה כלום
חוץ מהצפה מבוקרת של החדר הסגור
עד שלא אנשום ולא אהיה כאן
בדיוק כמו בחלום ההוא
עם הבתולות שלוקחות אותי
רחוק מכאן

אני קדוש אני
אני קדוש לגמרי




מוכרים לי ספרי שירה בשני שקלים
ומצפים שאשתוק
שלא ארים את הקול
והמוכרת הנבוכה כבר קוראת לאחראי
שירחיק אותי ממנה ומהספרים שלה
אבל זה מתקבל על הדעת
אין מה לזעום על הזילות
וזו בעצם הסוואה לתחושה האמיתית
לפחד הגדול שגם אותי יום אחד בשני שקלים
אולי אפילו פחות
והרי זה מה שמפחיד
שיגבו מחיר נמוך מדי עבור השירות
שיסכימו לתת חינם תמורת מחשוף נדיב
את מה שמקיזים
את מה שמונעים מעצמנו כדי שלאחרים הקוראים יהיה
וזה כבר עניין אחר
לבציר אחר
בטח שלא לזה הנוכחי




בואי נשמור את זה
רך וחם ומחמם
ונעזוב כבר את ההתעסקות השגרתית
בצבעי ההסוואה המתוחכמים שלנו
כל עוד אנחנו יכולים

בואי ניקח את זה
ונמיס את זה בקערית גדולה
של מים חמים אחרים
ולא נשאל את עצמנו
מתוכנו
שאלות פאטאליות

בואי לא ננטור את זה
כדי שלא תבוא בינינו יום אחד
דהירה קפואה חורכת
שתענה את שנינו
בזרמי חשמל גופניים
ממתח גבוה

בואי לא נעשה כלום
חוץ מלישון עם זה
ולאכול עם זה
בהתעלמות אלגנטית
מכל מה שיכול
לסכן את זה




אני כבר לא צובע את פניי
באותם הצבעים
כבר אינני איש השבט המעוטר שהייתי
ואני מתרכז כעת ברקמה
ושיחות קטנות צבועות

למה לי להיות האיש ההוא?
מה ארוויח מזה?
איפה הרווח?
איפה ההפסד?




ומשהו קטן לסיום:

אני נער הסידורים שתמיד רצו שאהיה
מתרוצץ בשווקים  ומוציא את כספי לשווא
על חסידות הרוח
חותך להן מרק שורשים
מזרז צירים עם שוקולד קנוי
ואז נעלם

ואין איש מלבדי שמונה את הרגע
בתעריף כפול מעוות
בסנטר רוטט ובלחי אדומה
כרגע כרגע
יש רק הרגע

אני נער הסידורים האחרונים מחלומותיי
טוב רק ללידות ולוויות
עסוק תמיד במשהו
אפשר לקרוא לי לרגע אחד
ואז לשלח תוך הנחת יד על כתפי
ושאלת-אמירת:
"אתה מבין, נכון?"
במבטא אמריקני יהודי מזויין

אני ילד הבובה שתמיד רציתי להיות
תמיד הייתי ילד פינוקיו-מזרחי
שמוכן לעמוד ולרוץ
אפילו לשרוף רגל כדי שתובער אש
כזה אני
כזה אני
אני כבר משוכנע




רושם המכתבים אינו מותאם לרישום שירים
ומסמן לי את כל השורה כשגויה
מה אפשר לעשות?
למה אפשר לצפות?
עד איפה אפשר לכתוב בלי שיעירו לי?
סוכני הפיקוח הממוחשבים הם אלה שמסמנים את שגיאותיי
וגם זה סוג של צנזורה
שבשורה התחתונה רק תועיל










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שאול שאל שאלה
שלא שאל איש
שאל אש מהאל
לאסוף בה את
האשל
ולשלשל בשיא


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/06 23:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה