שלוש וחצי לפנות בוקר
אני רובץ על ספה בסלון
בחדר הסמוך נמה היפהיפיה שלי
במערכת מייבבת החצוצרה של מיילס דייוויס
על השולחן מונח בקבוק גולדסטאר
(חצי ממנו כבר אצלי בבטן)
בין אצבעותיי סיגריה קאמל רגיל
(חצי ממנה כבר אצלי בריאות)
בחוץ תל-אביב שותקת ברכות,
בפנים, על מיטה, מחכה לי בובה ענוגה
(כבר אמרתי?)

ואני, בתוך התמונה הזו,
הלקוחה מסרט זר רומנטי מלנכולי
(כי אני לא מסוגל בלי קצת מלנכוליה)
לא חושב על כלום
חוץ מעל אותה תמונה
כמו משורר אוזבקי נאמן למסורת
וחוץ מעל אותה נערה יפה
שנושמת בשלווה על אותה מיטה.

עוד מעט אצטרף אליה,
אחבק אותה חזק
ואנשום גם אני בשלווה.
לא נשמתי כך שנים.