ההחלקה היא חופשית על מסלול החיים.
חלומות מתגשמים,
פעמים מתנפצים לרסיסים.
במרוצת השנים גם השברים מתאחים,
הזכרונות שנדחקים.
אישון מתרחב בגלגל העין.
משהו גדול,
כמו לאלף פילים בקירקס של פריקים.
אין לצאת משיווי משקל.
אף אם אסבול לפתע,
מפוביה לגמדים או תאבון לג'בטה.
רוקדים בתוך אקוואריום של מסיבה,
הצלילים מטפסים לי מתוך הבטן ועל הגוף.
רוקד אך רחוק.
רגעים קסומים של הארה,
לצד רוחניות שלקתה.
מתיישבת עליי,
ומקנחת את האף עם שורה.
אישון מתרחב בגלגל העין.
עתה אני הוא הפיל,
בקרקס של גמדים,
שרוקדים לי הורה מסביב לחדק.
מתקמרת כחתול,
שפתייך התחתונות-
כנושקות לפרידה.
חולם בתוך אקוואריום של שינה,
על יצורים עלומים.
שהוכחדו ונעלמו
באוזלת היד ובאיוולת האקט.
הם ניצבים אל מולי.
קוראים את קריאותיהם השונות,
ככתב האשמה.
כאן אין צורך בשופט מפוקפק,
אשר יגזור דין.
ללא צורך קיומי וחיוני,
אשר יגבה את מה שכבר נעשה
אחרוץ את העונש בלשוני.
זיהום סביבתי,
רעל תעשייתי,
בזיזת אוצרות הטבע,
באופן תזזיתי.
עתיד בו נתחרט ,
ששעטנו קדימה,
בדרך יצרית ובשרית,
מסומאים,
מהבל וחומריות שולית.
אדם וחווה מחכימים,
אדם וחווה מתמכרים.
אבולוציה בתנופה,
עירום מוכר ומשליט חוקה.
הידרדרות איש ושוב אישה,
אל תהום הנשייה.
אכן העבר מלמדנו אל נכונה,
על השחתת ההוויה האנושית,
בצורה הראויה.
נודד בתוך אקוואריום של אויר,
כחלקיק אבק,
הנישא מחוץ אל תוך הבית,
וחלילה.
ועוד נודדים איתי,
במרחבים. |