מחר
אוריד את כפפות האגרוף מידיי
ואחבוט בזה בידיים חשופות
עד שתצא ממני האמת
שמסתירה הכל
ברשתות גדולות מלאות חורים
מחר
בלי עזרת השם החביב שלך
אשבור את הקיר הגדול בביתי
זה שבניתי בעצמי
(החרטה הציפה אותי פתאום)
וזה שאהרוס אני
רק אני
מחר ומחר
ומחר ומחר
ואין לי שום יכולת הכרעה
לגבי היום
ובטח שלא לגבי אתמול
אבל מחר
אני מבטיח לעצמי
שמחר
את כבר מתחילה לסמן לעצמך
את הסימנים הקטנים לגביי
ואני כבר בטוח בהחלט
שעוד מעט כבר תוכלי למלט את עצמך
ולהשאיר אותי לחסדיי שלי
אבל זה בסדר מצדי
וברור לי שההישענות הזאת לא תשרוד
כל יום ברור יותר
את כבר מזהה בעיניי
ניצוצות ממה שהבטחתי שיש בערימות
וחלקים גדולים ולא ממופים שלי
עוד מעט יונחו ערוכים לפנייך
בהמתנה לא כוססת אבל גוססת
אחרי הכל גם אני זקוק
לאישור כלשהו
לא משנה איך
העיקר שיהיה אישור
ואני יכול לסובב אותך בחדר כמה שארצה
אבל את תלכי מכאן כמו שצריך
בזעם מקודש
ואלימות שאולי תחרוק שיניים
אבל אף פעם לא תממש
את מלוא הפוטנציאל שלה
הרגליים קרות והן רגליי
הכיסא נמשך בקלות תחתיי ולמעני
ואני עושה את המרחק מהמלים לתלייה
בנשימה אחת קצרה
"הזהו רצון אלוהים?"
כנראה שכן וכנראה שלא
ונראה שהתבדחותנו לגבי קיומו
היא עוד מנגנון הגנה מפני
אלוהים יודע מה
בעמוד 104 מוצאים את האמת של הסה
וכמה עמודים אחר כך
מקבלים משנה תוקף
וסתירה עמוקה מיד אחר כך
משהו לגבי הרגע בו תילקחי ממני
(כמה אני רכושני):
באבחה אחת
של אגן מטופח
גברים טיפשים וזולים
יגזלו לי גם אותך
וכשיסיימו אתך קרוב לוודאי
שעדיין תעדיפי להמשיך בלעדיי
לעוד גברים-טיפשים-זולים
שיוכלו גם הם בתורם
להיזנח על ידך
ברגישות אין קץ
באבחה אחת
של לשון חלקה
תבולע לי מהר
גלולת המועקה
ואדע בבירור
שאף פעם לא היית אתי
גם כשחשבנו וקיווינו שכן
היי שלום
ובחלומי האחרון
אם מטביעה תינוק שקט
באמבט צהוב מעוטר בדפנות
אבל זה באמת יפה מצדי
לזכור את העיטור בדפנות
הרבה יותר מהתינוק הנחנק
בחלומי האחרון
האם מביטה בי כל זמן החניקה
ומשדרת אליי חיוך נבוך
כמו שועל במנוסה
שפיו מלא אפרוחי שליו
ואני מביט אליה חזרה בפה סגור
ומקפיד להדק את השפתיים יחד
שלא תראה את השיניים
בחלומי האחרון חל מפנה
והתינוק הרך לא הומת
אינני יודע איך או למה
אבל אני יודע שברגע אחד מדויק
משתה אותו האם מהמים
(אולי היא נזכרה במרים ומשה)
והניחה אותו בחיקה
כשהוא מחבק אותה בחוזקה,
אחרי הכל
אבידניוס וחלומותיו מתחבקים
גם כשזה רע וקר
בייחוד כשרע וקר
כשלוהט וטוב הם לא
אני מניח אחריי עקבות ברחובות הלילה של חיפה
ומי שבאמת יחפש ימצא
את מה שהוא רוצה בפחי האשפה הקטנים
שבולעים בשמחה את מתנותיי
הגם שהמתנות קמוטות ומשורבטות
אני מניח אחריי משהו לבאים
כדי שאם במקרה יזקקו למשהו ממני
יוכלו למצוא להם כדור מקומט
בפח הקרוב לביתם
אבידניוס וחלומותיו מתחבקים
גם כשזה רע וקר
בייחוד כשרע וקר
כשלוהט וטוב הם לא
בואי ניסע לסן פרנסיסקו באביב הקרוב
אני אנגן קלרינט ג'ז ואת תלכי ברחוב
האנשים יחייכו אלינו, לפחות רוב הרוב
ואני אוכל לשכוח מהזעם, לשכוח מלזאוב
בואי ניסע לסן פרנסיסקו כשהחורף ייגמר
את תקני בגדי צוענייה ואני אהיה נמר
נלך לשמוע בלוז שחור ברובע האחר
ובדרך הביתה עדיין נשמע את הדהוד הפסנתר
בואי ניסע לסן פרנסיסקו באביב המחכה
את תנגני ברחוב בשביל פני, ואני אנקה
בדירה לידנו כל הזמן ירעיש הגבר המכה
על הגב של אשתו עם אוושת המקל
בואי ניסע לסן פרנסיסקו
בואי
אפשר לקחת את כל המלים ולרצוח אותן
ולזרוק אותן לקבר אחים מילולי כל עוד
הן חמות ופריכות
ולקרוא לזה ספר שירה
אבל אני לא אעשה את זה
תחת זה
אבדוק את המכלולים שהובילו
את המכשולים שהועילו
ושמרו את העיניים יבשות וחותכות
כמו שאני אוהב
אפשר לקחת את המלים
ולתת להן תעודת פליט של האו"ם
ולשנע אותן בעולם ממקום למקום
בחסות האור והחשיכה
ולקרוא לזה מעשה הומני המוני
בדיוק כמו שאני אוהב
אבל תחת זה
אני אקח אותן ואשחט אותן לאט
בחיוך מפוכח ומשורטט היטב
בכפיות אמהיות גדולות לחלל הפה
עד שאבלע הכל
ואהיה מוכרח לשהק
ולהקיא הכל
מי יותר ומי פחות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.