תמיד יהיה בעוכרי הלילה,
מרכבות אש דוהרות
אל מקום בו אין צללים,
ואני על הטנדר בדרך לביתי,
בלתי מגולח עם סוודר בלוי וקרוע בקור הזה,
מביט דרך האש
באלו שעוד נשארו מעבר לקצה,
אולי נשים לזה סוף
אני כורת ברית חדשה
בלי להאמין לרגע אחד
שיש בי כוח להתחלה;
הגעגועים שלי מאוסים עליי
ודווקא רשימת המטלות והפגישות
עם כל האנשים החשובים האלה
יש בהם כדי לנחם
אני מחפש מעט מעצמי בקצה של כל זה
אינני מוצא,
רגעים שהייתי קרוב לצלם שלי
כפי שרציתי לדמיין אותי,
והרבה צחוק שלא מרפה;
ימים שזנחתי במדבר
ואין להם תחליף מוגדר
פעמים שאני מדמיין שפתיים
שאומרות את כל מה שאני מרגיש
בלי אף פעם להפריש
דמעה |
