ברוכים הבאים לעולם שבו הכל אפשרי
אתה משחק את המשחק, משיג נקודות, מטבעות, וכוכב אחד, זה כל מה
שאתה צריך!
רק תחבר לי את זה למוח, אני מתחיל לשדר:
"חמים ונעים פה, אני מכוסה בפרווה, סביבי הכל לבן, אני אמור
לראות משהו מעבר אבל עיניי עדיין לא התרגלו, להתרכז, לנשום.
כל נשימה מכניסה אותי יותר ויותר עמוק עכשיו אני פה. אני מזהה
מים, המים מנצנצים ואני נמצא על קרחון, אני צריך להגיע אל
המים.
בתוך המים נמצא הכוכב, הוא קורא לי, אני שומע אותו בתוך ראשי
הפרוותי.
מה אני? אני חייב לבדוק את זה, לפני שאני מחליט לצאת אחרי
הכוכב.
אני מפלס את דרכי על ארבע דרך הרים של שלג, מעניין איפה הסוף
של העולם הזה?
אני יורד מהקרחון לכיוון הים החיוור שעוטף את הקרחון עליו אני
נמצא.
הים פה שונה, משהו חסר בו, אני לא יודע איך להסביר את זה, הוא
נראה מזויף.
אני מתכופף אל הים ורואה את בבואתי בפעם הראשונה, אני דוב.
זה מסביר את הכוח העצום שהרגשתי. הכוכב קורא לי, אני משדר
בפעם האחרונה את העולם לפני שאני קופץ. השמים פה ורודים
והאופק לבן, אין פה יותר מדי פרטים.
יש הקרחון שעליו אני נמצא ויש ים שעוטף את כל העולם מסביבו,
אני לוקח נשימה עמוקה קופץ באוויר ונוחת במים המשונים.
אני עף, אלה לא מים, אני שוחה, אבל באוויר, אני פותח את פי
ומחליט לפתוח את עיניי. הכל פה מטושטש וערפילי.
אני מנסה לראות משהו חוץ מהזוהר הלבן שמכסה את המקום, אבל אין
פה שום דבר מעבר.
אני מזיז את הטלפיים הענקיים שלי ומתחיל לשחות בתוך הזוהר
הלבן.
אני בוחר כיוון וטס לתוך הענן לעבר נקודה לא ידועה, אני מחליט
לעצום את עיניי, כל הגוף שלי מתמלא בהרגשה נעימה, מין מסאז'
מבפנים.
אני שוחה אחרי ההרגשה ומתחיל לראות משהו מנצנץ מרחוק, אני
מגביר את הקצב והמסאז' הופך למין ליטוף עדין שעובר בכל אינץ'
בגוף הדוב שלי. משהו פה יותר מדי קל, אני מחליט לפתוח את
עיניי.
אני שוחה שחיית כלב ומתבונן בפרווה שלי שמתנועעת ברוח. יש שם
משהו למטה, אני רואה אותו. הענן נהיה זהוב ככל שאני מתקדם אל
תוך ההרגשה, אני לוקח נשימה עמוקה מתוך האוויר הזהוב, וצולל.
אני עוצם את עיניי וממשיך לשחות אחרי ההרגשה.
אני לוקח עוד נשימה עמוקה מתוך האוויר הזהוב, משהו מתחיל
לעקוץ אותי מבפנים. המשהו הזה מתפשט בתוך בטני. אני פותח את
עיניי, ומסתכל בתוך החור שנפער בתוכי, אני מסוגל לראות דרכו
דמות קטנה.
מסך שחור, הצלחתי להתחמק ממנו, אני שוחה מתוך האוויר הזהוב אל
תוך הדמות הקטנה שראיתי, ההרגשה נעלמה והחור בבטני מתמלא.
כנראה שאני אצליח הפעם.
איפה אני, אני מרגיש את הפרווה נושרת ממני ומתחיל לקפוא מקור.
מה קורה פה, לאן הגעתי, מה זה האור הסגול הזה ומה זה הצליל
הצורם, מסך שחור, ניצלתי ממנו אבל אני לא יודע, כמה זמן הייתי
מחוסר הכרה?
לנשום ולהירגע.
אני עדיין שוחה באוויר, רוב הפרווה שלי עפה ברוח, אני מתרכז
בנשימות ומנסה להתעלם מהצליל הצורם, אני שוחה אליו, דובים
שומעים אחרת, אני מרגיע את עצמי, לנשום, להתרכז. אני סותם את
אוזניי בשתי ידיי הענקיות וצולל אחרי הצליל, אני מקווה שזאת
לא התאבדות, אני עירום לגמרי, הפרווה שלי נשרה ממני אבל אני
עדיין דוב, הנה הדמות שראיתי קודם, היא רואה אותי. משום מה
אני נמשך אליה, אני משותק, היא שואבת אותי, ההרגשה ממקודם
חזרה, אני עוצם את עיניי ומתרכז בהרגשה, הקול הצורם נעלם, אני
נמשך במהירות עצומה, להתרכז, לנשום, ההרגשה מרגיעה אותי, הכל
יהיה בסדר, אני אומר לעצמי, ופותח את עיניי.
"קר לך?"
"מי את?"
"אני אתה!"
"אני במקום טוב?"
"טוב מאוד, כנראה שנבחרת."
"אני הולך להיות זה?"
"כן, כמוני."
"כל מה שנשאר לך הוא לבחור?!"
"אני שומע את הכוכב בתוך הראש שלי, אני צריך ללכת."
"אל תלך, אתה לא מבין? אתה יכול לבקש ממני הכל, אני פה ואתה
פה."
"אני רוצה את הפרווה שלי בחזרה, ואני רוצה את הכוכב!"
"אתה באמת יכול לעזוב?"
"אני לא רוצה לעזוב את ההרגשה?!"
"זה המחיר שאתה צריך לשלם, אתה יודע את זה."
"אבל זאת את, אני יודע שזאת את."
"אני לא הכוכב."
זאת לא היא, אני צריך לעזוב אותה. קיבלתי את הפרווה שלי, זה
סימן לשחות מפה.
אני בורח משם כמו משוגע, אני שוחה באוויר ומתחיל לאבד את
ההרגשה, האוויר נהיה כבד, עיניי מתחילות לצרוב, אני עוצם אותן
והולך אחרי תחושה שאני מקווה שאני לא ממציא.
מסך שחור, אין פה כלום. להירגע, לנשום, זה היה רק משחק.
אלה הן המילים האחרונות שהצלחתי לשחרר."
אתה בסדר נכון? לא השגת את הכוכב, אבל יפה, היית קרוב, קיבלת
ניקוד טוב. מעניין מה עשית לא בסדר...
דורון לפני שבוע הצליח להשיג את הכוכב, הוא נשאר שם, הוא אמר
שאם יוצא לך להיות דוב אז יש לך הכי הרבה סיכויים. מעניין מה
עשית לא בסדר.
חבר שלך רימה, אנחנו נעבור אחרי זה על הדיווחים ששלחתי מתוך
המשחק, שלב אחר שלב ואתה תראה ששיחקתי משחק מושלם, אני אפילו
פגשתי אותה!
"אתה פגשת אותה?"
"אז מה אתה עושה פה?"
"אני הלכתי אחרי הכוכב."