|
ועכשיו היא מטפסת על עצים
רמים וחזקים
שורטת את הברכיים
צוחקת לשמיים
פתאום היא רואה נופים אחרים
ומוזיקה נכנסה לחייה
אבל לפעמים
השמש חוזרת
ומבצבצת לרגע מבין הענפים
מחממת ומסנוורת
מזכירה לה תקופה נפלאה
שנגמרה במפתיע
לפני זמן לא רב
היא הייתה ילדה אז
היא ילדה גם היום
זורקת דאגותיה מטה לרצפה
ובודקת...
מה יש לו לעולם להציע לה
ומה יקרה אם תיפול? |
|
|
למרגלית
אם תרצי שאראה
לך את העיר
באפור...
אז תגידי ואני
יורה רק לך
לרבין מאחור...
כי את האחת
והיחידה לי
אותך אני אוהב
ורק אם לי תרמזי
פה אני את רבין
הורג
יגאל עמיר משורר
מתוסכל שלא
מאשרים לו את
השם והוא נאלץ
לפרסם את
יצירותיו דרך
ריבוע כתום
ומטופש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.