בית. לילה. א דראש השנה.

- "ממי, מה אתה דורך? אתה לא רואה שאני מנקה?"
- "מנקה את מה?"
- "את המרצפות!"
- "מותק... אנחנו... צריכים לדבר".
- "עכשיו?"
- "כן. עכשיו. תניחי את המלקוש בצד".
- "בסדר. מה הבעיה?"
- "תראי רונית..."
- "מיכל..."
- "כן. יש לי... איזו בעיה".
- "דבר..."
- "אני... שונא אותך".
- "מה?! מה זאת אומרת?!".
- "אני לא שונא אותך. אני מתעב אותך. את... הדבר הכי גרוע שקרה
לי בחיים חוץ מכריתת האשך שעברתי..."
- "מה?! איך אתה יכול להגיד את זה?! אחרי כל מה שעברנו?! מה?
מה? איך... מה אתה שונא בדיוק?"
- "אני שונא את זה שאני חוזר אחרי יום ארוך בעבודה והדבר
הראשון שאני שומע ממך זה אל תדרוך על המרצפות!"
- "אבל..."
- "אני שונא את זה שאני תולה לך את התמונה בסלון ואת צועקת מה
אתה עושה לי חורים בקיר!".
- "ב..."
- "אני שונא שאת מרביצה לי כשאני אומר משהו לא לרוחך!"
- "תראה..."
- "שלא לדבר על הפעם ההיא שהכנסת לי נוגרה לראש בזמן שישנתי"
- "תשמע..."
- "ועל זה שכלאת אותי במרתף שבוע ימים בלי אוכל ומים!"
- "אתה צריך להבין..."
- "והכריתת אשך"
- "זאת הייתה תאונה! הקולפן זיתים הגיע בלי הוראות!"
- "ועל זה שקברת את אמא שלי בעודה בחיים!"
- "גם אתה לא ממש אהבת אותה!"
- "ועל זה שהטבעת את רונן במקלחת! הבן שלנו, יונה, הבן שלנו!"
- "מיכל..."
- "אני עוזב, שלומית. זה הגיע לי עד כאן! עד כאן זה הגיע לי!!"
(מסמן בידו עד לאן זה הגיע לו...). "אחרי שתאספי את תומר
מהגן... אני כבר לא אהיה פה, דינה. לא אהיה פה!".
- "איפה תה..."
- "לא פה!!!".
- "טוב. בסדר. אני מבינה. אבל... אני לא צריכה לאסוף את תומר
מהגן. הוא..."
- "איפה הוא?! מה עשית לו רחל? מה עשית לתומר שלנו???"
- "הוא בתנור..."
- (מתעלף. מאבד את ההכרה...)

קאט-טו: תנור.