אאאאך,איזה שירים קילמסה לנו רחל המשוררת. האישה האומללה הזו
שמנות חלקה בחיים היו רק כמיהות, צפיות ומכאובי מחלה.
שוב, פסנתרתי קטע משל שופין כמוסיקת רקע שאליו הלחנתי שיר
מופלא זה.
כמה חבל שאיני יכול להפיק מגרוני המצפורדע את אשר באמת שומעת
אזני. אולי עוד אמצא לי זמרת אשר תואיל ותועיל. דנה המופלאה
עסוקה עד מעל לראשה בלימודי התואר השני בנוסף לבעלה הטרי.

את כולי ספרתי עד תום,
בחדרי חדרי,
הולכתי זרים והצבעתי.
כאן
גאוה רמוסה, כאן-צפית שווא.
ושלוה, לאחר ייאוש
להלן.
גם אתה בינהם,
גם אתה, הקרוב הזר.
עברתני עבור והבט ותצא עם כולם.
ואני
בפינה אשקוט.
ואני-האמנם?
לא היה דבר?