רואים.
הכל!
אי אפשר להחביא.
זה משגע אותי.
כמה שאני מנסה,
עדיין רואים עליי.
רואים את הכאב.
רואים את הייאוש.
רואים את הקושי להסתגל לחיים.
רואים את הבדידות.
רואים-
ולפעמים מאמינים.
לפעמים גם לא.
לפעמים חושבים "צומי".
לפעמים גם לא.
לפעמים חושבים "היא צריכה עזרה."
ולפעמים אפילו חושבים "אולי אני צריך לעזור?"
אבל מה שחשוב
זה שרואים.
הכל.
טוב, לא הכל.
אבל מספיק.

כשלאנשים אכפת,
זה קשה.