גבר לבוש חליפה מהודרת פוסע בתל אביב ליד תחנת הרכבת. מאה מטר
בהמשך הדרך יושב איש מסריח על הרצפה וקורא קריאות בשפה בלתי
מזוהה. מדי פעם אחד העוברים ושבים זורק לו מטבע לתוך קופסת
הקרטון שמונחת לידו. הגבר המהודר מגיע לאיש המסריח, נעצר לידו
ושולח יד לכיס הפנימי של הז'קט. האיש המסריח קוטע את צעקותיו.
הגבר המהודר מוציא כרטיס ביקור ומגיש אותו לאיש המסריח. על
כרטיס הביקור רשום 'מטורף בע"מ'. האיש המסריח בוכה.

אישה עומדת במחלקת הקפואים של הסופרמרקט השכונתי ובוהה בעוף
קפוא. בידיה היא מחזיקה סכין ומזלג ממחלקת כלי הבית של אותו
סופרמרקט. גבר לבוש חליפה מהודרת ניגש אליה. הוא שולח יד לכיס
הפנימי של הז'קט ומוציא כרטיס ביקור. האישה צועקת "העוף הזה
שלי, פרחח!!". הגבר המהודר מגיש לה את כרטיס הביקור. 'מטורף
בע"מ'. האישה בוכה.

אני יושב מול המחשב בבית שלי וכותב סיפור קצר. דפיקות בדלק
מקימות אותי מהכיסא. אני פותח את הדלת ומולי עומד גבר לבוש
בחליפה מהודרת. הוא שולח יד לכיס הפנימי של הז'קט ומגיש לי
כרטיס ביקור. על כרטיס הביקור רשום 'אתה כותב חרא של סיפורים
קצרים'. אני בועט לגבר המהודר בביצים. הוא בוכה.