דידי בר / תחזית |
בכל מקום דוקר אותי, אני מבקשת לא להתמסר שוב
לרוחות החולפות, השמיים מהתלים בי- אין ענן באופק.
הוא נרטב מהטיפות באין סערה, הייתי פורשת מעלינו עצמי
אך לעתות, אני תרוץ שסוע ומלא חורים
לסימני השאלה הצורבים הללו.
מספרים כי חורף,הוא נושא עיניו מעלה,
עת אינו רואה סופה משתוללת
שואל מדוע בנינו
הדממה רועשת כרעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|