הערב לא נמצאו רחמים.
הירח חתם השמיים
במחצית אונו המושאל.
כאדון לעצמו סרב להודות
שענן אקראי או סיבוב אדמה
מאלצו לנהוג בהסתר,
ובהרגל של ימים
החביא חמלה בכיסים פנימיים
של גלימה אפלה.
(עטוף בי כנפי שכינתך למנוחה/אחרונה)
אורו הכסוף של ירח
טווה חוטי כסף
סנוורים על עיני אנשים,
מבוך שבילים נפתלים,
פרבולות עולות ויורדות
גזרות חיים בזוויות חדות,
משיקים שאינם נושקים,
אף לא לאלוהים פתרונים
(היה לי טורנדו ואבלע בך כבעין סערה)
הלילה סנטנה מפליאים להלום בתופים.
אני מעמידה פני עצמי
מסתחררת בריק, נושמת צלילי גיטרה
של קרלוס, EL FAROL מיטיב לרכך. |