יוסי צוקרמן / זכרון כואב |
עת שמיכות החורף
ממלאות את השמים
אני נזכר, בך
איך מילים שבטעות נפלטו
אחרות שלא נאמרו
יצרו קרע גדול
ביני לבינך.
חלפו השנים, אתה אינך
אך הצלקתבליבי ניטבעה
עדות ומזכרת איך פגעתי בך
כך שנותר לי לבקש סליחתך
איש יקר
לבקש סליחתך
אבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|