ויקטוריה וורנז / רדודה |
אני לא רדודה
ומתי???
תפסיקו להגיד שאני יפה
יש גם בעיות
בלי פתרונות
או לפחות לא כאלה שאני רואה
אני גם בן אדם
עם דממה רדודה
וצעקות שקטות
או שהן לא שקטות
אתם הרדודים
שמעדיפים לא לשמוע.
צורחת אני מתוך בור עמוק
ועדיין לא הגעתי לתחתית
והאור מלמעלה כבר הצטמצם
ואני אפילו עוד לא קרובה
לרצפה
צורחת צרחות
שנתקעות בגרוני
לא מגעיות לאוזני האנשים
שאותי כל כך
"אוהבים".
היופי אמור לפתוח דלתות
האופי אמור להכניס פנימה
כמה עוד אפשר?
לחכות, שתראו גם איך אני מפנים?
עוד דיכאון עובר
ועוד תקופה
ועוד פעם לצבוע שיער
להשקיע במראה
כי אם אין לי את זה ......
אין לי את זה!
ואם אני יפה
אז אני לא אוהבת
ורגשות לא מציפים אותי
ומה גם אני לא מרגישה בודדה
זה לא שיש לי את היופי שלי
כחברה!!!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|