נפתלי אוחנה / ילדה שלי |
את מביטה בי,
ואני,
חסר כל מבט.
טוב,
לא יצא מזה,
איבדנו,
ונאבדנו.
בתוך מחוזות האהבה,
לקחת את דמותך בחזרה,
בעוד אני,
איבדתי את הדרך חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|