|
אנחנו שרים בחברותא בלילה / צועקים על לבנה מזקינה
פוזלים לצדדים / שונאים מתנות וחולמים על חיבוק
מאחורי חלון הראווה כמחווה אנושית לווגה
משפילים מבטינו לנוכח מציאות משמימה.
כאזרחים על אדמה מרושעת / מלאי מיצים .. אנחנו דורשים הכוונה
מעל גלי האתר נישאים על גלי השנאה.
נדחקים כאושיה מלוכדת סביב מדורה גוססת
מחפשים מעשים לתאר את האושר / מחפשים מילים כדי לחפות על
דלילות קוגניטיבית
הו.. אדון החיפוי והסבל... השקני מיצים מרורים / היה שופט של
צניעות ועיוורון מוחצנים.
אז בנקודה אחת ברורה / עצור! / והתל בכולם שוב עד חושך מוחלט |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.