אש בי לוחשת
כרוח נושבת,
גואים גלי אש הרגש
מלחכים בנימי הנפש.
הלב - אהבה מריע
ושירי - מחשבותיי מביע:
"אני שלך, אהובתי,
הייצמד לבי אלייך לתמיד?"
פעמון הנמצא עמוק בלב
לא מפסיק לצלצל
מדי יום, מדי כל ליל
לבי חי וער אך אינו שלוו.
אני אוהב אותך עד שיגעון
וסקס עמך גורם לעילפון,
את לי ככוכב הצפון -
זה אומר שאני בכיוון הנכון?
מה לעשות עם לבי הכואב
מרוב שהוא אוהב? -
היהיו גלי רגשותיי אותך מלטפים
או מלפנייך יתנפצו כמשברים?
בעד אהבתך - לא מעט סובל
אך מרוב אהבתי מעט קובל
ובסתר מחשבה רק מקווה
שמחוזה אהבה לא איהפך להוזה.
30/11/06 ©
|