סורנה זלינגר / שברון |
עכשיו היא לבד,גם היא שבורה
הוא כבר לא יחבק,לא יראה אהבה
אבל תמיד ישתקף,בצל דמותה
הוא כבר לא יעיר בבוקר,עם חיוך ונשיקה
הוא,כבר לא יפתיע אותה
עכשיו מקריאים את הקדיש,אבל היא רחוקה
לא רוצה להישאר כאן,אז היא מחליטה
אוחזת ורועדת,האקדח בידה
ובמאית שניה,וגם היא הלכה
היא לא רוצה שיגידו שמתה מכאב
היא לא רוצה שיגידו שמתה כי אף אחד לא אוהב
היא לא רוצה שיגידו שהייתה בדיכאון
היא רוצה שידעו..שמתה משברון הלב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|