אליק קיאנסקי / נשקי מצחי |
רטט דק סודק את הדממה,
התשמעי מוזה שלי?
הברזל נמס , קפא וחלודה
נותרה לי מנפשי.
נשקי מצחי, מצחי נשקי,
כי כואבות עיני לראות.
נשקי שפתיי וקלפי עורי
שאשאר בלי עטיפות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|