[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנית דין
/
הפחד הגדול שלי

אני יושבת כאן,
ולא מפסיקה לחשוב.
אל פי נכנסת סיגריה אחרי סיגריה.
זה לא עוזר.
אם כל זה רק היה יוצא מראשי זה היה נפלא.
אבל זה לא.
כל היום מחשבותיי סובבות אותך, את כל מה שעובר עליי בלעדייך
כאן.
ואני יודעת, יכול להיות שכל זה בכלל לא מציאותי, אבל ההרגשה
קשה מנשוא.
פעם אמרו לי משהו חכם. אמרו לי ששקיעה, היא רק שרטוט המצוייר
על הקיר.
תמיד הקבלתי את זה לחברות. כי אולי, אולי החברות היא רק אשליה
המצויירת לנו מול העיניים, והיא לא באמת קיימת. כי זה מה שקרה
עד עכשיו. כל הציורים שלי נזרקו אחד אחרי השני. ואני לא רוצה
לאבד את הציור שלך. באמת.
נזכרת כשהכרתי אותך, אז, שם, הרחק מהכל. איך אהבת אותי אז, איך
צחקנו. במבט לאחור אנחנו צוחקים על זה, אבל עכשיו הכאב הוא
אמיתי. קשה לי לתאר לך מה זה בדיוק, האהבה גדולה מדי. וזו לא
אהבה כזו, שלא תחשוב. זו פשוט הרגשה נפלאה של אמון, של ביטחון.
כן. זה מה שאני מרגישה אתך. ביטחון.
ביטחון שאתה תמיד כאן אתי, לצידי, כל כך אוהב ותומך.
ושוב חוזרת המחשבה על האפשרות שכל זה בכלל לא מציאותי.
אני כבר לא יודעת.
אני פוחדת. פוחדת להאמין. פוחדת לסמוך, להשען, להתמסר. פוחדת
לעצום עיניים ולהתמכר שוב לתחושה הזו של אמון עיוור. הרי, מי
כמוני יודעת שאין באמת דבר כזה חברות. אין. נפלתי על זה יותר
מדי פעמים בכדי להאמין לזה שוב.
אני פוחדת להתאכזב.
אבל אני יודעת שאתך זה אחרת. אתה זה משהו אחר. הקשר המוזר הזה
אתך זה אף פעם לא היה תלוי בכלום. לא במשך השיחות שלנו וגם לא
בכמותן. זה פשוט אחרת.
זה אמיתי?
אבל אז זה שוב חוזר.
הסימן שאלה הזה. הפחד הזה שמציף אותי, את כולי. הפחד לאבד
אותך, את מה שיש לנו. פוחדת להתקרב יותר מדי, או להתרחק יותר
מדי. פוחדת שתיתן בי אמון, ושאני אתן בך. למרות שבשביל זה כבר
מאוחר. הרי, אתה מדבר אתי על דברים שאתה לא מדבר עליהם עם אף
אחד אחר. וכך גם אני אתך.
מה אתה בשבילי בעצם?
מישהו שהכרתי לפני שנתיים ואז בכלל לא סימלת שום משמעות
בשבילי.
אז איך פתאום קיבלת כל כך הרבה משמעות? מה עשית שגרם לכך? מה
נתתי שהוביל לזה?
כל כך פוחדת להאמין. כל כך .
וכמו שאני מכירה את עצמי, אני בטוח אקח את הסיכון ואלך בדרך
שלי, שאני אוהבת. אסתכן. זו החוויה האמיתית של החיים. לקחת
סיכונים, לחיות בצל הסכנה.
כמו שהיה לי אתה.
גם אתה זה היה ככה. לקחתי את הסיכונים, הימרתי על הכל. לקח לי
זמן אבל, זה היה שווה את זה. הידיעה שהיא שוב אתי.
איבדתי את הכל, אבל זה היה שווה את זה. לדעת שעשיתי כל מה
שיכלתי בכדי להשיג את האושר שלי. אני לא בנאדם שמוותר. בחיים.
גם עליך אני לא אוותר, אני יודעת. לעולם לא אוותר עליך. אתה
יותר מדי חשוב לי.
אני אוהבת אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח חרגול 1
ירוק
לתוך בור זפת
אותו זרוק
מרח אותו שיכבת
נוצות
הדבק כרבולת
לראשו
טגן בשמן, קח
וזלול:
מה קיבלנו?
חרנגול.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/07 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנית דין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה