|
ימים רדפתי ערומה ביערות.
אך פניך
הרפו את ידי.
עכשיו זה מתי
שנסתיימה המלחמה
בין צבא חיצי המורעלים
לעופר יופייך.
לעולם לא אכניע את ריצתך
ברשת מילותי.
אתה נשפך כמו חול צהוב
מבין אצבעותי.
גופך בועט
אל מול העט שלי.
אתן לך ללכת.
|
|
|
אם הייתי
מוסכניק מניאק,
הייתי דופק אותך
בחשבון.
אם הייתי
עיתונאי עוקצני,
הייתי מכניס
לך.
אם הייתי
מרוקאי, הייתי
מזיין לך
ת'צורה.
אבל אני בבמה
חדשה, ואסור
לזיין כאן את
השכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.