|
חלומות ילדותי
בריח של נפט מעובד
במעבדה של אימא
ישבתי לבד
וספרתי מבחנות
ולא ספרתי עונות
והמדף הגבוה
כבר בגובה העיניים
ואימא כבר לא מרימה אותי על הידיים
והבובות כבר לא עונות
ונגמרו המבחנות
והתחילו המבחנים
אך! איך עברו לי השנים
איך השתנתי
קשה לי לפעמים
להאמין
איך חלומות ילדות שלי
הולכים ומתנדפים
כמו חומר כימי-אורגני
ממבחנה שנשארה פתוחה
ברגע של תמימות
של שיכחה |
|
|
למה מה קרה
כפרה, נשמה?! אה
עיניים שלי,
רגליים כפות
ידיים? בואי
נשקשק יחד
טוסיקים, אה?
שושו אחרי שתיית
ערסי קולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.