ברטט גופי ולבי בחוזקה הפועם
עת כפתורי חולצתך פורם לאיטן,
גופך נרעד מדי פעם כאילו זועם
הפטמות מזדקרות כמדברות בשמן.
בעוברי על גופך בנגיעות קלות כנוצה
אדי נשימתי נצמדים והופכים לטיפה,
הזולגות בין שביל החלב אל ביצה,
אשר בתוך קורקבן אצלך מנביטה.
ראשך מוסת לאחור יוצאת אנחה קלה
נשימות עם דופק מהיר בלי שליטה,
אולם אני עדיין, לא נגעתי בך יקירה
בטרם את מתעלפת מוצא לך תנוחה.
כאן אסיים כי לכם, גם דמיון לכתיבה..
אך נסו, נסו את זו התחלה!...
4.11.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.