|
ואת לה בוחרת או לא בוחרת להקשיב
להפנים כל מילת שקר שנוצרה כדי לצרוב
את לא באמת חותכת
רק משאירה אותי לבד אותך לאהוב
אינך מאמינה לאף מילה
כל מגע מתוק ממך והלאה
אינך מבינה שרק את בתפילה
חרישית כזו שאף אחת לא תדע
את אותי מטריפה
מכירה לי גבולות
מחסומים נפרצים כמו סכר
את חותכת בחבל
טבור זב דם
את לוקחת ממני מכל עבר
אותך אני אוהבת ובנשמתי חום כבוץ
מונח מולי ונעלם כהרף עין
לא הרשית להקיא
לא הרשית מעצמי מזון לגוף לחסוך
וברירה אחת נשארה, אם לא שתיים
אותך לא אוכל כך להעלים
אותך לא אוכל כך מנשמתי לשרוף
ומכאן שיחד איתך אלך יחד
אם בצל גיהנום ליבי יחפוץ
אם בתהומות של אין אמצא לי נחת
אז בהם במהרה ארבוץ
את אינך רואה כלל
כמה חדרת ולך היה כל כך קל
למחוזות בעצמי שלא ידעתי
הגעת ללא היסוס
והעלית אף לא חרס אחד
שמעת את גופי זועק לגופך
וממני לא סרת עד זה הטעם
את נהדרת אם גם סוהרת
את מרתקת אם גם שורפת
את אשה שלי ולא אחרת
את אותי לרגע זוכרת
את ממני והלאה לא פוסקת מללכת
אין בכוחות אדם לכאוב
אין בכוחות אדם לרעוב
כך עד בלי די לנשמת אחר
כך עד אין קץ בלב בוער
מילים על מילים תפרתי לך לשרשרת
נגיעות והבטחות שממני לא יצאו לאחרת
ואת שומרת
עצמך ממנה
האהבה שהייתה ועוד היננה. |
|
ככל שאני יותר
בטוח בעצמי
עכשיו אני יותר
משוכנע שאצטער
על זה
אנתרופולוג
קליני
בטוח בטעותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.