הזמן עומד, נדחק לו בין ערביים.
שמלה סגולה נפרשת מעל העיר.
בעל השמלה פוקח שתי עיניים,
נאנח מעט - מתחיל להיות קריר.

"אני כבר לא מה שהייתי פעם" הוא אומר ולא טועה,
כי באמת הוא ממזמן כבר לא בכושר.
בעיות פרקים, נזלת ושיעול קצת לא יפה,
עשרות מיליוני משפחות איבדו את האושר.

"אבא פה איתך, ילד, הכל יהיה בסדר.
אתה תצא מזה, שתזדיין המלחמה.
תזיז את היד, בבקשה", יושבים שניהם בחדר,
"אתה נראה נפלא. אתה נראה נפלא".

יונתן פצוע ושוכב בבית חולים.
אמא בו עיניים תולה.
לפעמים קורים ניסים, כרגע כולם מחכים
לאיש בשמלה הסגולה.

היום המאה לפציעה על גג מרפסת,
תל של שומר חבול בבית חולים.
מדינה שלמה פצועה ולא תופסת
ומשפחה קטנה של הקשה מין הפצועים.

"אבא פה איתך, ילד, הכל יהיה בסדר.
אתה תצא מזה, שתזדיין המלחמה.
תזיז את היד, בבקשה", יושבים שניהם בחדר,
"אתה נראה נפלא. אתה נראה נפלא".

יונתן פצוע ושוכב בבית חולים.
אמא בו עיניים תולה.
לפעמים קורים ניסים, כרגע כולם מחכים
לאיש בשמלה הסגולה.