זאתי שבצד הדרך / קרן אור |
אתה אוסף אותי, כאור עמום
לכל צבעי הקשת,
הרגשה סוחפת אל-על
ככנפיים נוסקות לשחקים
לעוד בעיה מתבקשת.
זאת מילה מלטפת ברוך
שובה במלודיה מחוצפת, קבועה
חרישית עד אין קץ,
עם אותן הצלילים בדיוק
שאספו רגשות, כמו עלים יבשים
לדחף מתיש ועוקץ.
לשחר חדש שיקום ויפציע
לאותן מנגינות וצבעים
אתה שוב תשוב להגיע
ותותיר אותי כאן,
מחוסרת מילים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|