פרח קטפתי לך גדול ויפה ואדום.... אבל את את הפרח השלכת על
האדמה ורגלייך לא הפסיקו בפרח להלום.

ואני את עצמי שואל... : מה לא בסדר בפרח? האם פג תוקף הוא? או
שמא הוא לא לטעמך? ולא העליתי בדעתי את התשובה הרצויה כי מצידי
הכל בסדר איתי.

ועוד פרח הבאתי לך , קטנטן לבנבן עם פס ורוד.... ואת את הפרח
השלכת ואת עליו תלשת אחד אחד.

ושוב אני שואל מה לא בסדר בפרח? האם הוא מסריח? או שמא הגבעול
לא מספיק ירוק.... ולא העליתי בי את המחשבה שאני לא בסדר... זה
היה גורם לי לצחוק.

והפעם זר גדול של פרחים שחורים כפחם הבאתי לך... פרחים יפים
ובוהקים באור אבל את הזר השלכת מידי... את הזר השחור..
ואז הבנתי סופסוף שלא הפרחים הם לא בסדר ולא פג תוקף הוא
הזר... זאת ההרגשה מההתחלה שגרמה לי לצחוק... אני הוא זה שלא
בסדר!