אמא הגישה את הצלחת לשולחן וישבה להתבונן בבנה האוכל. בתחילה
סרקה את שערו, שם גילתה מספר שערות לבנות חדשות. אחר גלש מבטה
אל עיניו, אל הקמטים התופסים אחיזה בפניו - אל השרטוט העדין
דמוי רגל תרנגולת מתבסס בקצה עיניו והקוים הדקים בצידי שפתיו.
'אמא, את יודעת שאשתי בוגדת בי. אמר ללא סימני שאלה, הסיע
בכבדות כפית נוספת אל פיו, המשיך ואמר: 'מה שיותר חמור זה
שבכלל לא אכפת לי'. הוא הרים את עיניו מהצלחת וזרק בה מבט
חטוף לפני שהחזיר את תשומת עיניו חזרה לאוכל. 'אין ספק שהגיע
הזמן להתגרש'.
האם נרעדה, נשמה נשימה כבדה ויצאה לקרב. 'מה זאת אומרת
"להתגרש"? ומה עם הילדים? מה זה? ככה בפשטות מפרקים משפחה?'
רק הינף שניה היה נחוץ לה כדי להבין את המשמעות. כלתה תנצל את
ההזדמנות הראשונה כדי לגדוע את הקשר שלה עם משוש חייה -
הנכדים. האבא יראה את הילדים פעם בשבוע וכל שבת שניה. ומה עם
סבתא? לאט לאט הקשר יחלש - פעם בחודש יתחלף לפעם בשלושה ובסוף
לפעם בשנה. הגדול בן 10 - כזה גדול וכזה חכם וכזה עצמאי.
והקטן בן שנתיים, כולו מתיקות עגלגלה. דומה לאבא שלו שתי
טיפות מים. כל תנועה שלו וכל הגה מביאים זכרונות מתוקים, כפי
שרק זכרונות יכולים להיות.
'אתם דור שמרים ידים מהר - פעם היו מתעקשים על מערכת יחסים
ועושים הכל כדי שהיא תצליח. היום פשוט רצים ומתגרשים, רק כדי
לגלות ששום בעיה לא נפתרה, רק נוספו בעיות חדשות. אולי תנסו
ייעוץ? אולי תנסו לגשר? איזו טובה תצמח לך עכשיו מלהחזיק שתי
בתים, לשלם מזונות? כל החיים עבדת כמו חמור ועכשיו תתן לה
חצי? לא עדיף לך לפתור את הבעיות בלי להתגרש? תדבר איתה, אולי
אתם עדיין יכולים להציל?'
'אמא, אני לא אוהב אותה והיא לא אוהבת אותי'
'אהבה, אהבה, אתה כזה אגואיסט! מה חשבת שיאהבו אותך לנצח?
שהיא תאהב אותך ללא תנאי, כמו שאמא יודעת? מה אתה חושב, שאבא
שלך ואני חיינו בירח דבר כל החיים?
'אמא, יש דברים שאני לא צריך ולא רוצה לדעת.' את ההרצאה הזו
הוא מכיר היטב - הקרבות וחריקת שיניים...
'כן, בטח שאתה לא רוצה לשמוע על מה שהקרבתי עבורכם. אתה חושב
שלא חרקתי שיניים בשבילכם? שאבא שלך תמיד נתן לי הרגשה
מצויינת? שתמיד הרגשתי שאני אהובה?'
'אמא, אני לא סובל אותה יותר! אני יוצא מהבית ב6- בבוקר וחוזר
בחושך בשביל לא לראות אותה. נמאס לי לברוח מהבית האישי שלי
בשביל לא להפגש איתה. וחוץ מזה ממתי את כל כך מתלהבת ממנה?
אפילו את לא סובלת אותה.'
'אני אמרתי לך להתחתן אתה? אם היית שואל, הייתי אומרת לך כבר
אז שהיא לא בשבילך. אבל אתה בחרת אותה, אז תתמודד! תחשוב על
הילדים שלך'
'תגידי השתגעת? נראה לך שהם יפסיקו להיות הילדים שלי? אמא,
אני בסך הכל בן 43. אין לי חשק להשאר בקבר הזה. מגיע לי
לחיות. מגיע לי לאהוב.'
'כן, כן. בטח אתה חושב שבחוץ מחכים לך. האהבה מסתובבת
ברחובות. כל הרווקות העקומות במכירת סוף עונה יחד עם הגרושות
שנכשלו בפעם הראשונה - הן מסתובבות ברחובות! וגם אתה - תסתכל
על עצמך - גרוש עם שלושה ילדים וכרס'
'גרוש עם כרס וכסף. כן, זה דוקא נשמע לי לא רע' הוא גיחך,
מגייס מאגרי ציניות וריחוק להגנתו.
כמו תמיד, הציניות שלו הביאה אותה לנקודת הרתיחה: 'למה לא?!
תחשוב רק על עצמך! תזרוק את הילדים אצל המפגרת הזו ותלך לחפש
זיונים! א-ה-ב-ה' נימת הלעג נשמעה בקולה: 'בטח אהבה' התיזה
מבין שפתיה. אפילו היא התפלאה על מידת המרירות שנצמדה ל"אהבה"
שיצאה מפיה ועצרה לנשום אויר. לא היתה זו אלא הפוגה קצרה
לאחריה המשיכה להלום בו:
'תשאיר אותם לגדול אצל אישה שאתה לא סובל ואחר כך תתעורר יום
אחד ולא תכיר את הילדים שלך. אתה חושב שהיא לא תלך לחפש לה
"אהבה"? כמו שאני מכירה אותה, תוך חודשיים, גבר אחר יגדל לך
אותם, או שיותר גרוע - כל שבועיים הם יכירו גבר חדש!'
הוא הסתכל עליה - כולה אש ותמרות עשן. הכפית כבר מזמן נותרה
מיותמת בצלחת. משהו מדבריה, אכן הגיע אליו והותיר תולעת קטנה
וקודחת.
'מה אתה חושב? שלא ראיתי את הדברים האלה קורים? אני כבר זקנה
מספיק בשביל לספר לך מה קורה.' אמרה כששביב של שביעות רצון
מזהה את החולשה הקטנה שנבטה בו.
'אמא, את יודעת כמה זמן אני חושב על זה? את חושבת שזה כל כך
קל להגיע להחלטה שאני צריך להתגרש? את יודעת שאני לא ישן
בלילה, כבר שבועות' הוא נכנס למגננה ובנסיון לשפר עמדות המשיך
הלאה: 'נראה לך שאני אפקיר את הילדים שלי? נראה לך שאני אתן
לה לעשות כרצונה? יש ביקורים, אני אתארגן ואסדר להם חדר אצלי.
יש טלפונים, אני אקנה נייד לכל ילד ואני אהיה בקשר יומי איתם.
אין לי שום כונה לוותר על הילדים שלי! וחוץ מזה, את מאמינה
שזו אוירה בריאה לגדל ילדים? את חושבת שהם לא מרגישים את המתח
באויר?'
אמא הרגישה את האוויר נשמט מתחת לרגליה - הוא כבר החליט מזמן.
כן, כן. הוא חשב והחליט ובא אליה עם החלטה מוגמרת. היא הרגישה
שהיא השתמשה בכל כלי נשק שהיה במאגר שלה.
ומה עכשיו - להרים ידים? לצמצם נזקים? אולי היא תכין לה את
עוגת התפוחים שכלתה כל כך אוהבת? אולי להציע לה עזרה? בתור
גרושה, שמנסה למצוא בן זוג ומסתובבת במעגלי הפו"פ, היא עוד
תצטרך את שירותי הבייבי סיטינג שסבתא יכולה להציע. אולי לא
הכל אבוד.
אמא נאנחה. 'בן, נדמה לי שכבר קיבלת החלטה, אני רואה שאין שום
טעם להתווכח איתך.'
הבן הסתכל עליה, מופתע לרגע שהויכוח מאחוריו.
'אבל אל תחשוב שאתה לא תצטער. אתה עוד תצטער.' הוסיפה ואמרה.
לא הייתה לה שום כוונה לעשות לו הנחות או לתת את ברכתה לצעד
שהוא עומד לעשות.
'אפשר להגיש מנה שניה?' שאלה.