|
השמיים האפורים נעלמו מכאן
עזבו מזמן
ועכשיו כבר לא קר
תראי מחר
על ההרים כבר יש פריחה
אז למה את עוד בוכה
אני בחיים לא אבין
אף פעם לא שרתי בטלוויזיה
בגלל הדמעות שלך
חצי מים המלח הלך
ואת מרחיקה אותי כל כך
אבל אני אוהב אותך
תחליפי את כל החולצות הארוכות
ותגמלי מכל סמי ההזיות
את מתעצבנת שאני לא מבין בכלל
אבל אני רק רוצה שיהיה לך קל
אני רוצה שתרגעי
או שלפחות תנסי
ואת זורקת הכל מהגג
גם את עצמך ולא בשוגג
בגלל הדמעות שלך
חצי מים המלח הלך
ואת מרחיקה אותי כל כך
אבל אני אוהב אותך
שוכבת בתרדמת בבית החולים
והחתכים על היידים אליי בוכים
אני מכסה את כולך בשמיכה
ונזכר במה שתמיד אמרת לי
שאת חיה עכשיו רק בשביל העולם הבא
ואת פוקחת עיניים ולבסוף אני אומר לך
בגלל הדמעות שלך
חצי מים המלח הלך
ואת מרחיקה אותי כל כך
אבל אני אוהב אותך |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.