קומה שלישית, שעת ערב
נשען על המרפסת, מעשן
אני כל כך לבד אבל
אני לא מתלונן

מכאן, מלמעלה
כולם נראים לי כל כך קטנים
המון מכוניות, הרבה אנשים
לאן כולם רצים?


קומה שלישית, קצת אחרי שקיעה
אני שותה קפה שחור
מתבונן על בעלי חיים מסכנים
שאין להם לאן לחזור

מכאן, מלמעלה
המלחמה רחוקה
אתה אף פעם לא יודע
מה החיים יתנו לך


עולם קטן למטה
רעש נוראי
כשאני יושב למעלה
זה לא נוגע בי

אני כל כך רחוק ממכם
אבל נורא קרוב
ההתבוננות הזו מלמעלה
תמיד עשתה לי טוב


קומה שלישית, כבר חושך
והוא הגיע כשהפניתי את הגב
עוד מעט ייגמר הקיץ
ויגיע הסתיו

מכאן, מלמעלה
זה אני נגד העולם
עשוי מהחומר שהם עשויים
אבל לא בדיוק כמו כולם


עולם קטן למטה
אנשים רצים הביתה להסתתר
בעלי החיים ממשיכים להסתובב
כי אין להם מקום אחר

אורות מכוניות גבוהים
ילדים אט אט מתפזרים
ובין כל ההמולה,
אני נזכר בפנימייה

בשעות האלה היינו רבים או צוחקים
בשעות האלה היינו כדורגל משחקים
בשעות האלה לא ידענו מה זה אלוהים
בשעות האלה היינו רחוקים שנות אור מהחיים


קומה שלישית, שעת ערב
צפירת מכונית מטלטלת אותי
ומחזירה אותי פתאום
אל המקום שבו אני נמצא היום

מה שהיה לי- כבר איננו
ואני לא יודע אם אי פעם יהיה
מכאן, מהקומה השלישית, מלמעלה
אני יכול לבחור את החיים של מי שאני רוצה