אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
חי את חייו לריק
כשבא לו לצעוק - הוא שותק
כשהוא רוצה לרוץ - הוא הולך
כשהוא שובר את סדר יומו - הוא מסתבך
כשמתחשק לו לאכול - הוא סותם ת'פה
כשהוא רואה סרט טוב - הוא לא בוכה
מתי שהוא פורץ גבולות - הוא סוטה
כשהוא אומר את שבליבו - הוא בוטה
כשבא לו לעסוק במה שהוא אוהב - הוא לא ריאלי
הוא שובר את הראשאת הלבאת הגב - בשביל להיות "נורמאלי"
אם בא לו לקנות גיטרה לנגן - אומרים לו "תחסוך ללימודים"
וכשהוא ייענה שהוא לא בטוח אם הוא בכלל רוצה ללמוד - יענו לו
"אז מה תעשה בחיים?"
אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
באמצע יש לו אשלייה גדולה של ביחד...
כשהוא מוצא אהבה - הוא מתפשר או מתעשר
כשהוא רוצה להתפרק - הוא צריך לשקר
כשבא לו להגשים פנטזייה - הוא מואשם בבגידה
אפילו חילקו לו את הנשים כדיי שירגיש רע ויידע, להבדיל בין
חברה, יזיזה וידידה
כשנהיה חושך - הוא חושב קרימינלי
ממלא את המדף בדיסקים וספרים - להיראות אינטלקטואלי
הוא לומד לחשוב ברבים: "מה בא לנו? - במקום "מה בא לי?"
כשבא לו לזיין - הוא חושב
כשבא לו לאונן - הוא מדליק ת'מחשב
הוא "חולה בראש" - כשהוא מפעיל כוחניות
כשהוא בתנוחה קבועה - הוא מואשם בחוסר יצירתיות
כשבא לו לרדת - זה מפתיע
כשהוא רוצה לגמור - זה לא מגיע
כשהוא מדמיין - "הוא" עומד
כש"הוא" ישן - הוא לחוץ או פוחד
כשהוא מנסה להרשים - זה בכל מחיר
הוא יזרוק משפטיםיזרוק חברים - ידפוק ת'ראש בקיר
כשהוא גומר - הוא הולך להתקלח
כשהיא רוצה שיישאר - הוא רוצה לברוח
כשהיא גומרת - היא רוצה שיאמר שהוא אוהב
הוא יגיד את הכל רק בשביל לא לשבור לה את הלב
(וגם בשביל להשאיר "אופציית זיון" לפעם הבאה)
גבר מוכרח להשאיר לעצמו את זכות הבחירה...
אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
באמצע יש לו אשלייה גדולה של ביחד...
וגם ככה הוא בקושי חי
ממלחמת לבנון - לפרעות בתל חי
ממציא לו רבנים - שיוכל להישען ולהאמין
אם זה רבי עקיבא - או בר יוחאי
ומה זו אמונה אם לא המצאת אדם?
ומה זה התנ"ך - אם לא סיפור מושלם?
ומי אלה הנביאים - אם לא מהמרים?
ומה זה אלוהים אם לא זריקת אחריות על אחרים?...
ומיהו אדם אם לא "פרחח"?
מתקלח פעם ביום וחושב שהוא לא מלוכלך
מכחכך בגרונו - להראות שהוא נוכח
ומבשם את עצמו לאחר שסרח
אחד כזה שחושב את עצמו
שבעצם הוא הכל אך אינו עצמו
פרחח שרודף אחרי החומריות
ומאשים את העולם בשיא הטבעיות
לוקח מפה - חוטף משם
מרמה את עצמו בזמן שהוא חושב שהוא מרמה את כולם
ואני, מי אני - אם לא הטיפוס הביקורתי?
ואיך אוכל לאהוב את עצמי - אם הנני שונא את ביתי?
ואיך אוכל לסמוך על חבריי - אם אינני סומך על משפחתי?
מחפש את הסבל בעולם מפני שאינני סובל אותי...


אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
באמצע יש לו אשלייה גדולה של ביחד...

"מי שאוכל לבד - מת לבד"
נו באמת!
מה אכפת לי עם מי אני מת?...