[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריאל אלאנור
/
ארוחה בת שבע מנות

בארוחת ערב אכלתי פיה.
הכנפיים דגדגו לי בפה, והיא בעטה לי בלשון עד שלעסתי לה את
הראש. לדם שלה היה טעם של כסף, לא של ברזל, והלשון שלי נשארה
מוכתמת באבקה זהובה.
בלילה ניתרתי מעלה לעלה, דיברתי עם שלוש יונים ועם צרצר זקן
אחד. ילדה קטנה איבדה את החתול שלה, אז התיישבתי לה על הכתף
ופיזרתי לה אבק זהוב על כל עפעף, וביחד מצאנו את החתול בתוך
שיח ורדים. משכתי אותו החוצה בזנב, וקוץ של הוורד שרט אותי.
טיפת דם נפלה על האדמה, ואני ידעתי שמחר ימצא שם מישהו מטבע
כסף עתיק. הילדה הקטנה אמרה תודה, ואני אמרתי ששום דבר, זה מה
שפיות עושות, מגשימות את המשאלות של אנשים.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, פיות. הנחש אמר, אין כזה דבר,
משאלות של אנשים.


בארוחת ערב אכלתי ערפד.
פתחתי לו את הצוואר במזלג ושתיתי עם קש את כל הדם שהיה בו.
אחר כך שברתי לו את הניבים בפטיש והכנתי שרשרת יפה, בדקתי
איזה טעם יש לכליות שלו, ולכבד, אבל היה להם רק טעם של בשר.
בסוף נמאס לי מהצעקות, אז תקעתי לו עיפרון בלב ואכלתי את מה
שנשאר ממנו.
בלילה שוטטתי בבית הקברות, הולך בשחצנות ממצבה למצבה. החלפתי
מחמאות עם שתי מכשפות והתיידדתי עם זומבי אחד. בחורה אחת,
דווקא יפה מאוד, לא ידעה איפה היציאה, אז תפסתי אותה כשהיא
עברה ליד מצבה גבוהה. היא אמרה שלא, בבקשה, והיא לא עשתה שום
דבר, וזה לא מגיע לה, ואני אמרתי שממש חבל, ונשכתי חזק.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, ערפדים. הנחש אמר, אין כזה דבר,
מישהו שלא מגיע לו.


בארוחת ערב אכלתי איש זאב.
חתכתי לו את הזנב בסכין של כסף, ובישלתי אותו עם גזר ובצל.
אחר כך ניסיתי לגלות בכמה דרכים אפשר להצית לו את הפרווה. הוא
השתתק בסוף, קצת לפני שהתכוונתי, אז אכלתי אותו עם סכו"ם כסף
בתור נקמה. לפרווה שלו היה טעם מפוחם, והעצמות הקטנות מהזנב
שלו נתקעו לי בגרון כל הזמן.
בלילה רצתי מגבעה לגבעה, ייללתי אל הירח ואל שתי המכשפות
שעברו בטיסה על פניו. צייד אחד ראה אותי, ועמדנו והסתכלנו זה
בזה. הפנים שלו היו חיוורים ומפוחדים, ולרובה שלו היו כדורי
כסף. הוא אמר לי ללכת, לרוץ, כי אנשי זאב צריכים להיות פראיים
וחופשיים, ואני החוויתי קידה ורצתי אל הגבעה הבאה.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, אנשי זאב. הנחש אמר, אין כזה דבר,
חופשיים.


בארוחת ערב אכלתי גוזל דרקון.
הוא היה קטן ואומלל, הסתכל עליי בעיניים גדולות וניסה לנשוף
עליי אש, אבל כל מה שיצא לו היה ענן זערורי של עשן. פרסתי לו
את הכנפיים בסכין, ואכלתי אותן פרוסה פרוסה בחמאה. אחר כך
מסמרתי לו את הזנב לשולחן, שיטחתי אותו בפטיש שניצלים, וצליתי
אותו על שיפוד מעל למדורה. היה לו טעם קצת כמו של עוף, אבל עם
ניחוח של גופרית ועשן.
בלילה עפתי גבוה, מעל המכשפות ופסגות ההרים, ומפעם לפעם נשפתי
והמסתי קרחונים. מבית קברות בממלכה אחת, הרחק הרחק מכאן,
חטפתי לי נסיכה זהובת שיער וצחוק, וכלאתי אותה בראש מגדל.
נסיך הגיע, בשריון בוהק וסוס לבן. דיברנו קצת. הוא היה אצילי
ואמיץ ויפה ומוכשר. הכנתי לו גיטרה, והוא שר לי ולנסיכה שיר
יפה שהוא חיבר, על דרקונים ונסיכות ולמה בכלל. אחר כך הוא הרג
אותי, וכנראה חי באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, דרקונים. הנחש אמר, אין כאלה בכלל,
לא נסיכים ולא עושר ואושר וכנראה גם לא היום הזה.


בארוחת ערב אכלתי מלאך.
התעטשתי כל הזמן, בגלל הנוצות והפלפל. להילה שלו היה טעם חזק
של אור וזהב, והעיניים שלו היו סגולות ורושפות ובטעם של רום
ושוקולד.
בלילה ניגנתי לכוכבים מוזיקת ריקודים, ואחר כך הלכתי וחיפשתי
לי עשב אחד, הסתכלתי עליו מלמעלה, הכיתי אותו בנבל, ואמרתי לו
'גדל'. משפחה אחת הדליקה נרות שבת. הלכתי אתם לבית הכנסת ואחר
כך הלכנו בחזרה. בבית מצאנו שולחן ערום ומיטות חשופות. הצייד
ואשתו צעקו, והילדה הקטנה ברחה בוכה אל החדר, ובדרך בעטה
בחתול והבריחה גם אותו. המלאך שאיתי אמר, 'יהי רצון שיהיה כך
גם לשבת אחרת', ואני בעל כרחי עניתי אמן.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, מלאכים. הנחש אמר, כל המשפחות
אומללות הן.


בארוחת ערב אכלתי שד.
פיצחתי לו את הקרניים ומצצתי מהן את הליבה, ואחר כך אפיתי
אותו בתנור וציפיתי אותו בקצפת ובדובדבנים. הוא כל הזמן רעד
והפיל את הדובדבנים, אז הייתי חייב לשסף לו את הגרון, וכל
המטבח שלי התמלא בדם שחור. דווקא די טעים.
בלילה הענשתי חוטאים. הייתי אחראי על תנור גדול ובוער,
והכנסתי אותם לפי הסדר, אחד אחד. זכרתי עוד את הלילה הקודם,
כשהייתי מלאך, אז שאלתי כל אחד מה הוא עשה, כדי לתת להם
אפשרות ללכת, אבל באנס השמיני הפסקתי. הסתכלתי על התור, והוא
נמשך ונמשך עד לקצה הגיהינום ואל תוך העולם. היו בו הילדה
הקטנה שבעטה בחתול, והצייד שהכה את אשתו והבחורה שמכרה סמים.
חיפשתי בו את הנסיך, אבל הוא לא היה. בטח שייך לכבשן אחר.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, שדים. הנחש אמר, אין כזה דבר,
חוטאים.
אני אמרתי, למה כולם? אלו רק מעשים בודדים. זה לא צודק.
אלוהים אמר, אין כזה דבר, מעשים בודדים. הנחש אמר, אין כזה
דבר, צודק.
שתקתי.


בארוחת ערב אכלתי את אלוהים.
הקשקשים נתקעו לי בין השיניים, ואת הלשון המפוצלת שמרתי
לקינוח.


בלילה היה מבול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמתי לב שאין אף
סלוגן עם המילה
[צונזר], אבל
יש הרבה סלוגנים
עם המילה
[צונזר]. יכול
להיות שבכל פעם
שזה שמאשר את
הסלוגנים יבדל"א
מקבל את המילה
[צונזר], הוא
מחליף אותה
במילה
[צונזר]?
ומי רצח את
היטלר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/2/07 11:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאל אלאנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה