(תחילה הייתה מתייפחת ומבקשת בתחינה את קרבתו משל לא עמדה בכאב
הפרידה)

פתח לי שער פתח וקרע מפישפשי-יומך הבט וגע
צור בי צהר למד ודע אגמול כתמול מידת תודה

(ומשהייתה מתעשתת ונזכרת בנסיונות להדוף אותה יצתה בת-חרון
מלובנת מפיה הרושף)

מה אתמול ומה לי יום מה לי ליל על סף תהום
סגור חסום חצוץ ותחום לא אשבות אצא אנקום

(וכאן הייתה נוטלת עקביה אחור ומכשירה עצמה אל המסע)

שירי יעיד סמך הדם ארחץ ידי בלהד"ם
בדין דברים מזבח החוק אפרוש תוגת-התם

(ומתכוונת לנסיבות המקלות תוך תקווה שיהא מי משופטיה מאזין
לרחשי כאביה.)

ינידו ראש יהנהנו יצקצקו יתבהמו
יתרעמו יסננו יתחנחנו וייזדינו
הן עורלתם עורלת ערל
לו משפטי בישראל
ניצת היה בי זיק גואל

(וכאן הייתה סופקת כפיים מבכה על גורלה שהרי שנים חלפו והניכר
אינו מטיב עמה ואין היא מבקשת אלא מראות ילדות של גליל תחתון
ואוכפי הרים כבויים הסוגרים על עולמה ושמיים כחולי פנים ומטיבי
אור.)

גאון ראשי שיער הדר מכאבי נגוז נשר
וקמט עוד נוסף בלחי חורץ סימן נתיב הבכי

(ומצביעה על ראשה ועל הדרך מעיניה אל פיה)

זר היה לי זר נישא זרה שפתו שפתי כיסה
שיר היה בו אמונה אמת ידעתי מעונה
כרוכה הייתי עד תומי
למרות אבי למרות אמי

(הנה מתבררת האמת. צעירה, פתיה, הולכת אחריו עד פינלנד ואף
נישאת לו למרות החרמות ולמרות הקריעה הגדולה וההתעלמות והשבר
הגדול.)

לא אזיקים ידעתי לא תא וסורגים

בת-חופש מכינרת רשתות ודייגים
מה לי שלג מה לי כפור
מה אלין אלך סחור סחור

(בעצם מתחרטת. כך נשמע מנימת קולה.)

אשמתי. מגיש היה לי שוט כהיל
נכנעת לו פלגים אזיל
ומסמא היה ומעוור
או"ם צעיר היה חבר

(מרמזת על נשוא אהבתה ומדוע מצאה עצמה בניכר ואחרי מי כרכה
עצמה.)

חבר? הן בעל בעליל יבעל את בת גליל
פיני ארך פין מכה סוטר משתין

(מתחילה לגולל את הנסיבות המקלות)

ויום אחד אני מגדת רחם בי גועשת קרב
נטל מזלג אל המיטה התיישב ואף נישכב
שאלתי מה הפשר מה הכלי ומה רוצה הוא לעולל
לעקור את הבושה ענה לי   ופיו יורה ומקלל

(דמעות ניקוו בעיניים)

צרחתי וקרן איילים לפות בכף ידי
נעצתי בכל כוחי בכל לבי
לא בו נעצתי ברחמי ובילדי
בטרם בא אל העולם הומת וולדי .