אוסי קלר / הלילה בולע זריחות |
לערפל ששוחרר בלהט מרצועותו
משתעל יובש לעלים.
הליל מרטיט במצמוצו, מתכת למתכת
כחריקות שינים.
הלילה כזעקת שכולי האיבה
פוערת את פי האדמה
טורפת בפראות
שרידי תקווה נשכחת.
הליל, נוצר חטאים בתוכו
שבויי טרגדיה כנועים
וטיפות דם.
ושתשמע פסיעות רגלים
ומשב רוח קר יתנפל עליך,
אז תדע, זאת אני.
אל תשכח, זאת אני.
אוספת לילות בזוית העין
ניצחית.
5,6.11.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|