יפעת חן כהן / בי |
בתוך החדר החנוק החלטתי
לערום את הריק ולפזר
כדי שיהיה קצת פחות מופשט
עכשיו, הילד שבי מלבלב
ומצמיח שאלות משחירות
דרך מפתני מחלחלות טיפות אור
משתקפות בעיניים בורקות
והפחד כבר
לא מתבייש, הנער שבי מתרגש
כשאני מגלה את היופי.
כשסופה רוגעת ורעם זועק
בתוך אסופת קרניים שבירות
מחשבות מהבהבות בירוק
והזקנה הגוססת שבי לא יכולה
להוריד ממני את העיניים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|