אפה סולד מעט,
שפתיה זזות לאט.
הלוואי וינשקוני שפתיים אלה,
אבל זה לא יקרה, ממילא.
עיניה החומות חודרות בתוכי,
מחפשות בתוך נשמתי את ערכי.
הלוואי ועיניה היו מעל שלי,
עושות אהבה רק לי.
נשקיני-נא עד קץ הזמן,
בואי ננהל לנצח רומן,
שיהיה סוער כסערה,
ולא תלוי בחוט השערה.
קבליני כפי שאני,
אהיה לך ככסף לעני.
אהבי אותי לעולמים
ונהיה לנצח כחולמים.
היי נצח חיי שלי
והיי תמיד רק לי
את הכי טובה בשבילי.
לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.