1 אכסיומה א', לחיות: לחיות במלוא מובן המילה זה להתעלות
מעל המציאות.
2. אסיומה ב', המציאות: המציאות היא הרמה, או המשטח, שמתחת
לו אי אפשר ליפול. היא תומכת בכל מה שנשען עליה
3. אכסיומה ג', פנטזיה: פנטזיה זה לדמיין את מה שהחיים שלנו
היו יכולים להיות לו האגו שלנו היה כול יכול.
4. אכסיומה ד', שלושתם: לחיות, זה להיות מונע בכוח החיים.
להיות מציאותי, זה ליישר קו עם הקרקעית. ולפנטז, זה לדאות מעל
למצוי, (לא בכוח החיים, אלא) בכוח הדימיון.
5. לחיות, זה להיות שיכור, שיכור מכוח החיים. מה שמאפשר
להתעלות מעל למציאות.
6. המציאות זה מה שאתה מגלה, כשאתה נופל מתחת לקו החיים
(דיכאון).
7, דיכאון זו צניחה והתרסקות על המשטח הקשה ונעדר רוח החיים,
של המציאות.
8. לחיות, זה לדאות על גלי החיים,   ולהנשא הלאה ומעלה.
9. משבר, מפח נפש, או יאוש - חוסמים את רוח החיים ובסופו של
דבר מפילים אותנו ולקרקע הקשה של המציאות
10. דיכאון אמנם מגלה את המציאות, אך מציאות אינה החיים.
החיים זה מעוף מעל למציאות התחתית, אל וכלפי זה שניתן להגיע
אליו.
11. כשאנו חיים במלוא מובן המילה, המציאות הנמוכה והסופנית,
לא מוחשית לנו. ורק אז היא נסבלת.
12. או שאתה חי, או שאתה מציאותי.
13. המצב הטוב מבין שניהם הו סינרגיה בין המישור העליון
(להיות מחושמל על ידי חווית החיים), ובין המישור התחתון
(להיות מרוקן ומפוקח, לגבי מהם החיים בעירומם הסופי). לדעת את
השני, (המישור התחתון), ולחוות את הראשון (המישור העליון).
14. המתח שנוצר כתוצאה מן ההמתיחה שבין רובד החיים לרובד
המציאות, הינו מתח שיאפשר הפריה פנימית שמולידה מצב תודעה ער
ומועצם.
15. המציאות תמיד תשיג אותנו בסוף, אך בינתיים אפשר לחיות,
והשורה התחתונה של 'לחיות', זה ליצור. והשורה התחתונה של
'ליצור', זה להשאיר פרי, שבתוכו גלומה האפשרות של מעגל חיים
שיתחיל מחדש.

גבריאל רעם, 15.11.2006

על פרגמנטים:
פרגמנטים בפילוסופיה היא צורת כתיבה שמביאה רעיונות בצורה של
משפטים קצרים. בזה אחר זה, שביחד טווים מארג שבתוכו צפון מסר
מסוים.
משמעות המלה 'פרגמנט': מקטע, חלק ממשהו. באנגלית FRAGMENT זה
שבר ממשהו. כשאומרים על מישהו ש'הוא מאוד פרגמנטד', הכוונה
באנגלית לאדם מפוזר להרבה כיוונים.
כתיבה בפרגמנטים היא צורה ידועה בפילוסופיה. פיסות קטנות של
פסיפס שאמורות לטוות תמונה קולאז'.
בין הפילוסופים שכתבו כך נמנה את: סרן קירקגור, נובאליס
והידוע והמבריק שבהם היה הפילוסוף הפרה סוקרטי - הרקליטס
האפל.
לסיום רק אוסיף כי הכתיבה במסה או במאמר, עובדת לפי לוגיקה
סדורה (אונה שמאלית של המוח) ועל כן היא כבולה מעט. כתיבה
בפרגמנטים דומה לכתיבת שירה. ישנו חופש יצירתי הרבה יותר גדול
לכותב לתת לרעיונות להבליח גם בלי סדר וארגון (אונה ימנית של
המוח). וכך יש יותר מקום, בצורת כתיבה כזאת, ליצירתיות ומעוף.
ומצד שני הקורא לא מוגבל על ידי המבנה של המסה, והוא יכול לתת
למשפטים לארוג במוחו כל תבנית שירצה, ביחס לכתוב.
----