את מהנהנת בראשך
שהנה הזמן תם
וכינורות ליבך נאנקים  
משחקים קטנים שותקים, לאור נר המתבוסס בחלבו  

בעינייך צרור של מבטי זימה
פוחלץ אהבתך קפוא כדמעה  
הסבת לי אושר והנאה צרופה
מגע ידך כה נעים, חלק כקטיפה

את מהדהדת בראשי
שהנה אני סוחר הקש
ברנש חלוד בבגדי חוטים
משחקים קטנים שותקים, כשאין על מה לדבר

בעלילת הדבור אין עוקץ
ומודה אני שאני פרש נודד
הענקת לי תחושות פנומנאליות
שאף אחד אינו מכיר או חש
מן תיאור לירי שטרם הומחש
כראוי...

כשבוי,
את מדקלמת בראשי
היה שלום אהובי היחף
השארת כתף יבשה ואנוכי בוכייה  
רק אני נשארתי לבדי
בליל הכוכבים הנופלים
כזיקוקי די-נור שורקים
משחקים קטנים שותקים, בין שתיים לארבע בבוקר
ואתה איננו,

סוחר הקש שלי.