[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנית דין
/
הנשמה שלי

היא לא מבינה.
והיא גם לא תבין.
הם היו חברים כל כך טובים.
שעות של שיחות אל תוך הלילה. אבל ממש שיחות עמוקות וכאלה. לא
כמו: "וואי איזו כוסית ההיא...". אלא באמת עם עומק ואמת וזה.
לאן זה נעלם?
טוב... אולי אם הם לא היו עושים שטויות זה לא היה קורה. איך
זה מתאים לה... לעשות כאלו שטויות... היא ספונטנית כזו...
זורמת. גם הוא.
בכלל - הם ממש מתאימים.
הם בול אותו הדבר.
אותן הדעות, אותם הערכים, אותה השקפת העולם, אותם ההרגלים,
אותם הדברים הקטנים שעושים להם את היום.
אותן האהבות, אותם הפחדים, אותם החששות. אותו הטעם, אותם
נושאי השיחה שכל כך מתפתחים להם.
אבל יש איזה הבדל אחד, היא ידעה.
הוא פוחד.
כנראה שאיזו מישהי שברה לו ת'לב לפני כמה שנים, אז הוא לא
רוצה להתחייב.
היא ידעה את זה, הוא סיפר לה.
דרך אגב, גבר טיפוסי...
ובכלל - היא ידעה שלעולם לא יהיה ביניהם כלום מעבר למה שהיה
(מעבר למה שהרס לה, וגם לו, את הכל...).
אבל היא המשיכה. וגם הוא, שלא תחשבו שהחלק שלו מועט!
והיא עדיין לא תבין את זה אף פעם.
הייתה ביניהם מה זה משיכה. באמת. אין, זה היה ממש חזק וכאלה.
מהמשיכות האלו שאפשר להרגיש את המתח באוויר.
גם... מאז שזה התפוצץ כולם הרגישו שקורה שם משהו. אפילו איל.
אבל אני יודעת שעל איל היא הייתה מעדיפה לא לדבר. היא אוהבת
אותו כל כך. והוא - כועס. לא שונא, הרי איך הוא יוכל לשנוא
אותה אי פעם. אבל הוא ממש כועס, היא יודעת. ברור שהיא יודעת.
כשהיא סיפרה לו היא בקושי הצליחה לדבר. הוא שאל למה ואיך, אבל
היא לא ידעה לענות על זה. והוא לא הבין. לא הצליח להבין.
ניסה, אבל לא הצליח.
וגם היא, לא תבין את זה לעולם.
אבל לא משנה, היא הרי הייתה מעדיפה לא לדבר על איל. ובכלל -
איל והוא באותו המשפט? זה קצת מוגזם. קצת אכזרי. גם ככה יש לה
רגשות חרטה על כל העניין.
ובכל אופן, בחזרה לענייננו,
באמת שניסינו ביחד להסביר את המשיכה הזו אבל זה לא מוסבר...
הוא לא כ-זה יפה,
ולא כ-זה מושך,
ולא כ-זה כלום.
הוא פשוט הוא. (סקסי בטירוף, חייבים להזכיר...)
הם כל כך מתאימים.
אבל הוא לא יבין את זה לעולם.
אני גם לא חושבת שהוא מבין את סדר הגודל של העניין. אני חושבת
שרק עכשיו, אחרי שהוא יודע שהוא איבד אותה לנצח, שהיא כבר לא
תהיה שלו, הוא פתח קצת את העיניים שלו.
אבל הוא לא באמת יודע. מה הוא יודע? כלום.
הוא איבד את מה שיכל לשחרר אותו.
את מה שיכל לגאול אותו לתמיד מהפחד הזה. הרי היא יודעת על מה
הוא מדבר.
גם היא פעם הייתה ככה. היא חתכה כבר קשר או שניים על סעיף
מחנק.
אבל היא התבגרה.
והוא ממש נחנק.
ממש.
די מוגזם לדעתי.
גם היא חושבת ככה. היא תמיד טענה שזה מוגזם כל הקטע.
ובכלל - בגלל איזו אחת אתה צריך להילחץ?
נו באמת.
אם היית מקשיב לה היית יודע.
אם היא הייתה מקשיבה לך היא הייתה מבינה.
אם הייתם בוגרים מספיק, הייתם מדברים וסוגרים את זה בטוב.
אבל למה לסגור בטוב, אם אפשר לסגור ברע?
אחח... היא לא תבין זאת לעולם. הרי... היא לא איתו עוד. היא
לא עם אף אחד. היא כבר לא איתנו. וחבל שרק עכשיו הוא הבין,
שהוא לא בדיוק יכול בלעדיה. הוא מתגעגע, אני יודעת. חבל שרק
עכשיו הוא שם לב עד כמה היא הייתה חשובה לו.
תכלס, הכל היה סתם פוזות, משחקי כבוד.
היא לא הראתה לו שהוא חשוב לה, פחדה מהתגובה.
והוא - אותו דבר.
הכבוד הרג אותה.
הנשמה שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה צריך לעשות
כדי להופיע
ב"יהי זכרם
ברוך"?

מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ',
ת"מ"


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/2/07 14:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנית דין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה