חיים נוי / הבד והא... |
שלו למראית, ברוגע מבעית
כהר געש לפני התפרצות,
עת יופי הטבע עיין ירטיט:
באווירה המשרה חריצות.
מזנק המכחול כיודע הכל,
כבוחר בעצמו גווניו,
הנה העץ והנה משעול:
הצבעים כפוסעים אחריו.
מתעורר הבד לחיים בתוכו,
כיום עת תבליח חמה,
חש לאומן תודה על רוחו:
על הבד הונחה נשמה.
24.11.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|