מ. מורג / שוב |
שוב ושוב, שוב ושוב,
לחיות בחלום
להתפלל לבלתי אפשרי בכל יום
להרגיש תמיד על סף התהום
ונפשי הלא מבינה, הכואבת
בלחישה אחת דקה
היא זועקת
רוצה שתקשיב לה
רוצה שתשמע
אך רק הלחישה קוראת מתוכה
אוהבת אותך מרחוק ובשקט
בסתר לבי,
את לבך מבקשת
וכנפיי נשברו, ואין בי עוד כח
אך איני מסוגלת אותך לשכוח
דומעת, תוהה, חושבת, שואלת
מדוע ממך איני משתחררת
כמהה רק אליך, אל חיבוקיך,
ויודעת שאין כלום בלעדיך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|