|
תשע עשרה בערב ואני רק פורמת מגופי את קורי השינה.
כן, היית אדיש, למעט כשאמרת "בואי לכאן"
בגופים וזמנים-ציווי, בגוף שלך ובזמן הנתון
האחת מילת בקשה, השנייה מילת אהבה
תשע עשרה אפס שתיים בערב ויש פעולות מוקדמות מצחצוח שיניים
הייתי, הייתי רוצה שתאמר לי "בואי לכאן"
ממפה את "כאן" על חמש מאות נקודות אפשריות על שושנת הרוחות
מחשבת על כמה יעמוד המספר כשנשקע במיטות אחרות
(מה היית אומר אם היית יודע ש
אני כותבת שירה על כל בחור שעובר בתוכי
שאני שותה נס בלי סוכר
ושאני אוהבת להישאר ערה עד מאוחר)
על הכרית שלי עדיין יש סימן
מכובד המשקל |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.